חמש סיבות מדוע הקול שלכם הוא כמו כל כלי אחר (חלק א')

מצד אחד, קול הוא כלי מוזיקלי לכל דבר. אבל מצד שני, הוא כלי אחר לגמרי.

gabrielle-mendez-1004577-unsplash
עידן ל.

עידן ל.

זמר, מוזיקאי, מורה לפיתוח קול, וקפטן

זמרים הם חיה קצת מוזרה. מצד אחד, קול הוא כלי מוזיקלי לכל דבר. זמרים הולכים לבתי ספר למוזיקה, מסתובבים עם מוזיקאים, כותבים שירים, מנגנים על גיטרה או פסנתר כמו מוזיקאים, שותים ומעשנים כמו מוזיקאים אחרים, ויש להם אי-יציבות כלכלית כרונית – בדיוק כמו מוזיקאים אחרים.

אבל מצד שני, זמרים הם אולי לא לגמרי כמו מוזיקאים אחרים. הם תמיד בקידמת הבמה, אור הזרקורים תמיד עליהם. כשאנחנו מכירים להקה חדשה, סביר להניח שנלמד קודם כל את השם של הזמר, ורק הרבה אחרי זה (אם בכלל) נלמד את השם של הבסיסט והמתופף. זמרים מתלוננים לפעמים שהם קצת לא מרגישים טוב ולכן הביצועים שלהם לא טובים בכלל, בזמן שהמתופף נותן בראש עם 38 מעלות חום. ותמיד יש את התחושה הזו לפיה זמרים הם חיה קצת אחרת, נפרדת משאר המוזיקאים. אתם בטח מכירים את הבדיחה הזו על הזמרת שמחליפה נורה? היא הולכת בערך ככה:

"כמה זמרות צריך בשביל להחליף נורה?"
"רק אחת – היא רק תופסת את הנורה וכל העולם מסתובב סביבה."

בדיחה ישנה אומרת

ויש איזושהי אמת בכך – לא בזה שזמרים הם עם של סנובים (לא יותר מבסיסטים, בכל אופן), אלא ששירה זה כלי שאולי להתייחס אליו קצת אחרת. אבל שוב – זה כולה צלילים, וכמו שהפסנתרן יכול וצריך להתאמן ולדעת לנגן אקורדים וסולמות, גם הזמר צריך לדעת את זה, לא?

אז בואו נעשה רשימת כן ולא (אתם יודעים, מהסוג שתמיד אומרים לכם להכין אבל לא באמת עוזרות לקבל החלטות), וננסה להבין – האם קול זה כלי ככל הכלים, או שזה בעצם כלי מסוג אחר, ויש לנו זכות להיות פרימדונות? בחלק הראשון של הפוסט, נתרכז בחלק הראשון של השאלה – מדוע הקול שלנו הוא כלי ככל הכלים. בואו נראה:

  1. הקול כפוף לחוקי הפיזיקה הקול פועל בהתאם לחוקי האווירודינמיקה והאקוסטיקה
  2. הקול כפוף לחוקי הפיזיולוגיה – נדרשים אימונים רבים בשביל לשלוט בו
  3. הקול הוא כלי מלודי – כלומר, הוא יכול להפיק רק צליל אחד בכל רגע נתון
  4. הקול מאפשר לנו לאלתר – ליצור מוזיקה ספונטנית, ללא הכנה
  5. הקול דורש טיפול של טכנאי סאונד – גם בהופעה חיה, וגם בהקלטה

בואו נצלול קצת פנימה ונראה במה מדובר:

1. הקול כפוף לחוקי הפיזיקה

זו הצהרה שמצד אחד נשמעת מובנת מאליה, ומצד שני נשמעת לא רלוונטית: "ברור, נו, זה פיזיקה, זה בכל מקום, אבל מה הקשר בכלל בעצם?" אם זו התגובה שעלתה בכם, אתם בחברה טובה.

נתחיל במובן מאליו: אנחנו רגילים לדבר על הקול שלנו במונחים רגשיים, מוזיקליים או רוחניים. אנחנו רגילים לשמוע דברים בסגנון "שחררו את הקול שלכם," או "אני שר מהלב," או "הקול האמיתי מגיע מבפנים" – וכל אלו נכונים לחלוטין. אבל לפני כל אלו, הגוף שלנו הוא עצם פיזיקלי, ובדיוק כמו אבן, מטוס או פלנטה, הוא כפוף לשלל חוקים פיזיקליים כגון כוח הכבידה, תרמודינמיקה (חום), אלקטרומגנטיות, חוקי האווירודנמיקה, וחוקי האקוסטיקה.

אמנם בניגוד לגיטרות, אנחנו לא יכולים להחזיק ביד שלנו את הכלי שלנו (כי טכנית נהיה מתים בשלב הזה), אבל בדיוק כמו כל כלי אחר, הכלי שלנו מציית לחוקים פיזיקליים ברורים. למעשה, כל אחת משלושת המערכות המפיקות את הכלי שלנו מתבססת על עקרונות פיזיקליים משלימים: מערכת הנשימה מתבססת על עקרונות האווירודינמיות, מערכת הרטט מתבסס על תורת הגלים (בעצמה נגזרת של תורת הכבידה), ומערכת התהודה מתבססת על עקרונות האקוסטיקה. הפנמה של האמת הפשוטה הזו היא צעד חשוב קדימה לקראת הבנת הקול שלנו.

בסרטון הבא תוכלו ללמוד מהו קול – כל קול, לא רק הקול האנושי – כתופעה פיזיקלית!

 
 
 

ואם אין לכם סבלנות להסברים טכניים, זה ממש בסדר. רק צריך לזכור שכשאנחנו שרים, אנחנו מחוללים תופעה פיזיקלית שלא שונה מכל קול אחר בטבע.

2. הקול כפוף לחוקי הפיזיולוגיה

גם זה מובן מאליו כשחושבים על זה – הקול שלנו הוא הגוף שלנו. אין קול בלי גוף, ו(לרוב צורות החיים) אין גוף בלי קול. כשאנחנו באים לנגן על כלי מורכב ומאתגר כמו גיטרה, כינור, או פסנתר, אנחנו באים מראש בידיעה שאנחנו מבקשים מהגוף שלנו – מהידיים, הזרועות, או האצבעות – לבצע אינספור פעולות מורכבות במהירות הבזק. אנחנו לא יכולים להתיישב ליד הפסנתר בפעם הראשונה ולנגן סונטה מהירה של בטהובן בלי טעויות על הפעם הראשונה, גם אם למדנו אותה קודם בעל-פה באוזניים.
 
בשביל לנגן בפסנתר או גיטרה, נדרשות אלפי שעות אימון בהם נרגיל את הגוף להפעיל רק השרירים שאנחנו צריכים, רק במידה שאנחנו צריכים ובזמן המדויק שאנחנו צריכים, לא להפעיל את השרירים אותם אנחנו לא צריכים, לשנות מנחים במהירות הבזק בהתאם לסגנון ולמהירות הקטע המוזיקלי, ובאופן כללי להישאר נינוח ולא לצבור מתח. אה, ועל הדרך, הגוף צריך להמשיך לעשות את אינספור הפעולות הבלתי-מודעות שנדרשות בשביל להחזיק אתכם בחיים. זו מורכבות אדירה, כשחושבים על זה.
 
אבל משום מה, כשאנחנו באים לשיר, אנחנו מצפים שהכל ילך נורא בקלות. שנגיע בקלות לתווים הגבוהים בעוצמה ובצבע שאנחנו רוצים, שלא נתעייף או נצטרד, ושלא יגמר לנו האוויר. במילים אחרות – אנחנו מצפים שנשב ליד הפסנתר בפעם הראשונה וננגן בטהובן בלי טעויות. לא פלא שזה לא מצליח.
 
בשביל לשיר נכון, יעיל, נדרש אימון – הרבה אימון. צריך לעשות את הפעולות הנכונות באופן איטי, ובאופן עקבי, ולעשות אותן שוב ושוב ושוב, לאורך הרבה זמן. צריך לאתר את הטעויות ולתקן אותן, ואז לאתר את הטעויות החדשות שיצוצו ולתקן גם אותן, ולעבור את התהליך הזה שוב, ושוב, ושוב. לכן נדרש לא רק אימון, אלא גם הדרכה – הדרכה טובה, ממישהו שעבר, עובר, ולומד את התהליכים הללו. כמו בסרט קראטה קיד – כל תלמיד צריך מדריך שילווה אותו במסע.
 

צפו בסרטון הבא כדי ללמוד על הקשר בין אימון מוזיקלי לפעילות מוחית

ממש בקצרה – נגינה (או שירה) מאמנים לא רק את הגוף, אלא גם את רוב חלקי המוח שלנו. זו פעילות מורכבת!

 
אלו היו רק שתי סיבות מדוע הקול שלנו דומה לכלים אחרים. כיוון שהפוסט ארוך, ואתם צריכים זמן ללכת להתאמן – יפורסם ההמשך בימים הקרובים!
 

שדרו הלאה

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest
Share on pocket

יאללה, בואו נתחיל

השאירו שם, מייל, וטלפון, ונחזור אליכם ממש מהר.

  • אנו שומרים על פרטיותכם. לעולם לא נעביר את המידע לצד שלישי.